קחו נשימﬣ. ﬥנשמה.
מְלוּגְמָא נוֹלְדָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה לָרְגָעִים
הַקְּסוּמִים שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת –
כְּשֶׁהַכֹּל נִרְגַּע, וְהַלֵּב מִתְרַחֵב.
יצרנו מקום שמזמין לעצור לרגע מהמרוץ של השבוע, לנשום עמוק, וליהנות מחוויה של טעם וצליל:
סעודת מלווה מלכה חמה ומנחמת, מלוּוה בניגונים ופיוטים עתיקים בביצוע כליזמרים שממלאים את הלב.
שו"ת מוצ"ש
לָמָּה אוֹכְלִים בִּכְלָל סְעוּדָה רְבִיעִית?
שני טעמים לסעודה זו:
א) ללוות את השבת ביציאתה, שכן ברכת השבת נמשכת גם לאחר צאתה, ולכן נקראת סעודה זו בשם מלווה-מלכה, כי היא מכניסה את ברכת השבת גם לסעודות החול.
ב) השלמת שלוש הסעודות, כי המן ירד לבני-ישראל בכל בוקר, ובו מזון לשתי סעודות – לבוקר, ולערב שלאחריו. כך גם ביום השישי, בו ירדה כמות כפולה, "לחם משנה", לכבוד שבת: מהעומר הראשון אכלו בבוקר שישי ובליל שבת, ומהעומר השני, המיוחד לשבת, אכלו שתי סעודות ביום השבת, ועוד אחת במוצאי היום. על-כן, אוכלים סעודה במוצאי-שבת.
הַאִם זֶה חוֹבָה?
לכתחילה יש לעשות סעודה זו בפת, אך מי שקשה לו הדבר מחמת סעודות השבת, יכול לצאת בפת מזונות, ומי שחלוש ולא יכול לאכול גם פת מזונות, יוצא ידי חובה בתה חם או קפה כיון שיש רמזים לכך שבמוצאי שבת יש ענין לשתות משקה חם.
מַדּוּעַ מַרְגִּישִׁים תָּמִיד תְּחוּשַׁת דִּכְדּוּךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת?
כי הנשמה היתירה יוצאת. כאשר היא מסתלקת בצאת השבת, האדם מרגיש חסר – וזה מתבטא בתחושת ריק, עצבות או ירידה.
המעבר בין קדושת השבת הכוללת זמן של מנוחה, חיבור משפחתי וניתוק מהעולם החיצון לבין החזרה לשגרה, לעבודה ולטרדות השבוע עשויה להיתפס כ"נפילה".
כמו כן לאחר סעודות שבת גדושות, ומנוחה מרובה, הגוף חוזר למצב רגיל, ולעיתים זה מלווה בתחושת כבדות או עייפות נפשית.
מָה פֵּרוּשׁ "חַמִּין בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְלוּגְמָא"?
מלוגמא פירושה רפואה.
אמרו צדיקים שמאכל חם במוצאי שבת יש בו סגולה לרפא את העצבות. הדבר מרומז בפסוק "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם" – ודרשו: "מחבש" ראשי תיבות חמין במוצאי שבת מלוגמא, ולסמוך לזה "לעצבותם" – לומר, שחמין זה מרפא את העצבות ומביא שמחה ומנוחה לנפש לאחר פרידת השבת.